פרק 16- מוות... |
|
גילינו שזה אבא שלי! לא! צעקתי בקול רם, רצנו לבית החולים כדי לראות מה מצבו אבל... רוח החיים של כבר לא הייתה שם... אני בכיתי וגם רון, התחבקנו ביחד רצינו להחזיר אותו לחיים, הוא היה אדם מקסים, הוא אהב לעזור לכולם הוא רצה רק טוב, הוא נפטר זהו, אמרתי... פרצתי בבכי אבל אז נזכרתי בחתולים שלי וחזרתי לחייך, הסתלקתי מבית החולים לא רציתי משהו רע בלב... נכנסתי הביתה והחתולים ינקו מג'ינג'ר שישנה... אני ורון הלכנו לישון כי היה מאוחר... בבוקר קמתי מוקדם ואירגנתי לרון ארוחת בוקר לכבוד יום ההולדת שלו, ההורים שלו ואני היינו בבית וכשהוא קם צעקנו לו הפתעה! בקול מאושר! הבאתי לו פנקייקים וחלב לארוחת סוקר... בצד היה ורד לבן ולידו מתנה קטנה...בתוך המתנה היה לב חרוט עם השמות רון וקים הוא הודה לי כל כך... ההורים של רון רצו ללכת אז נתנו להם ואז...
|
|
|
|
|
 | למה למות? יש לי אלרגיה לסיפורים כאלה :( :( :( את יכולה לעשות שהוא יחזור לחייים? |
|
|
| תודה תודה תודה!! אני לא אוהבת לקרוא על מוות |
|
 | וואי איזה עצוב :( ולמה את לא מחכה לי? אוף! |
|
 | אני עכשיו כותבת עוד פרק, חיכיתי לך :) אני מתחילה לכתוב! :) |
|
;){kind=link}