פרק 24- בכי מר... |
|
טליה התחילה לבכות בכי מר ולא נעים, אחד כזה שגורם רגשות אשמה... אני ורון ניחמנו אותה בזמן שהיא צעקה על ליעם שיעוף מפה... אני ורון לא יכולנו שלא לצחקק... צחקקנו צחקוק קטנטן מבלי שטליה וליעם ראו... ליעם רץ הביתה ואמא שלו התקשרה אלינו בצעקות... למה אני זאת שהייתה לספוג את כל הצעקות... חשבתי לעצמי בראש... רציתי לומר לטליה לצאת אבל לא היה לי נעים.... באותו הרגע חשבתי שפתחתי פה לשטן... אני נשארת לישון פה! אמרה טליה באותה השנייה שסיימה לבכות... לא היה לי נעים אז ביקשתי מרון שיומר לה שאנחנו לא יכולים שהיא תישן אצלנו כי נוצר רעש גדול כשהחתולים ערים ויש עוד מישהו ער בבית... טוב! היא צעקה בקול רם אם אתם לא רוצים אותי אני הולכת להורים שלנו! אמרה לרון... מי ייקח אותך? שאלתי, אני אלך ברגל או שאסתדר איכשהו... לא את לא צעקתי הנה כסף למונית אמרתי לה... ותיזהרי שלא יעסו לך כלום במונית בסדר? כן! אמרה לי טליה כשהיא חסרת חשק.... שי להיות כזאת דיכאונית... אמר רון, לא רוצה! אמרה טליה בקול סנובי והסתלקה מהבית... לא נעים לי ממנה אמרתי לרון... אל תדאגי, לא יקרה לה כלום, הנה היא במונית... אחרי זעה רון אמר לי זהוא מתקשר הביתה לראות אם טליה כבר הגיעה... הוא התקשר הביתה וטליה ענתה לו.... את בבית? שאל רון, כן! ענתה טליה אני עם ליעם, הוא התנצל... ואז...
|
|
|
|
|
|
|
 | בבקשה תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! |
|
|
|
|
|
;){kind=link}