נזכרנו שצריך ללכת להורים של רון, אז התחלנו ללכת ברגל ולקח לנו הרבה זמן... כשהגענו לבית שלהם דפקנו על הדלת ופתחו לאט את הדלת ושאלו מי זה? ענינו קים ורון מי? שאלו, קים ורון, רק רגע הם ענו שלום, מי אתם אוי סליחה, זה לא הבית של ליזה ועומרי? לא... הם ענו ואז...
גילינו שהם חולים! הווטרינר אמר שצריך לתת להם את התרופות שקנינו להם... כשהגענו הביתה נתנו להם את התרופות והם באמת הפסיקו להקיא! התקשרנו לרופא לומר לו תודה...הוא ענה אין על מה! רגע אחרי זה צלצל הטלפון וליעם התקשר... הוא ביקש את טליה אז הבאתי לה... היא שאלה מי זה? וכאשר ליעם ענה היא ניתקה לו בפרצוף! אני וליעם התפקענו מצחוק! האהבה... זה מה שיש לי להגיד אמרתי לרון... חייכנו שנינו, אחרי זה אמרתי לרון בוא נלך להורים שלי! כן! הוא ענה... הלכנו להורים שלי... אבל ם לא היו בבית, אז חזרנו הביתה...
נזכרנו שצריך ללכת להורים של רון, אז התחלנו ללכת ברגל ולקח לנו הרבה זמן... כשהגענו לבית שלהם דפקנו על הדלת ופתחו לאט את הדלת ושאלו מי זה? ענינו קים ורון מי? שאלו, קים ורון, רק רגע הם ענו שלום, מי אתם אוי סליחה, זה לא הבית של ליזה ועומרי? לא... הם ענו ואז...